<h1>סמ"ק מצוריך סימן ר"ז</h1>
<h2>דף סז:</h2>
שלא לאכול שרץ העוף דכתיב (ויקרא י"א) כל שרץ העוף ההולך על ארבע שקץ הוא לכםא). א) ואיזהו שרץ העוף כגון זבוב ויתוש ודבורה וצרעה וכיוצא בהן, עכ"ל ס"ג (סי' ק"ל). ועל זבוב שנמצא בתמחוי שהוא כלי שני וחלקו ממנו בכף בשאר קערות הכל מותר דשמא בכלי שני [נפל וכלי שני] אינו מבשל ועוד דנהי דברי' לא בטלה הני מילי היא גופה אבל אם נמצא הברי' משליכה והטעם בטל בס' ואם כן אפילו היה כלי שני מבשל הכל מותר דנתבטל הטעם בס' כמו שפירשתי, ועוד דאיכא למימר דילמא לאחר [שנתקרר] התבשיל נפל ואיכא ספיקות טובא. הגה"ה, ומיהו אם נפל הזבוב בכף בכלי ראשון הכף אסורה ואם החזיר אותו כף לתוך הקדירה אפילו הדיחה לאחר שהשליך בה הזבוב צריך שיהא בקדירה ס' מן כף, עכ"ה. נשאל רבינו יהודה כהן לרבינו קלונמוס מהו לשרוף שרץ טמא ולאוכלו משום רפואה, והשיב דמותר דאין כאן אלא עפרא בעלמא, עכ"ל התשב"ץ (סי' ש"נ).
